חלומות-דמי שד-טיפול בחלימה

(מתוך 'החומר של סת' פרק 14)


במשך תקופות הקיום האנושי היה ידוע שחלומות מרמזים על סוגי התנהגויות שונים. פסיכואנאליטיקאים משתמשים בחלומות כדי לרדת לעומקם של מניעים תת-הכרתיים. אולם מעטים האנשים שאכן יודעים כיצד לנצל חלומות באופן יצירתי: לשפר בריאות, לעורר השראה, לחדש חיוניות, לפתור בעיות ולהעשיר קשרים בין-אישיים.


  סת מעלה כמה הצעות לשימוש בחלומות בתהליך הטיפולי, וכמה מהמושגים שלו יכולים להיות לעזר רב בתוכניות עזרה עצמית ובפסיכותרפיה.


  הוא מתחיל באמרו: "האישיות מורכבת מגשטלטים אנרגטיים (תבניות אנרגטיות). כאשר האישיות משתנה בעקבות התנסות מסוימת, היא משתנה למעשה דרך חלומותיה; כשם שיחיד מעוצב באמצעות סביבתו הפיזית, כך הוא גם מעוצב באמצעות החלומות שהוא עצמו מייצר... העצמיות הינה חסרת גבולות. מחסומים נערמים, רק כאשר נראה לכם שתפיסותיכם נכשלו. למשל, נראה לכם שהחלומות נפסקו כאשר אינכם מודעים אליהם יותר. הדבר אינו כך.


  "ברמה מסוימת, מנסה האישיות לפתור בעיות באמצעות בניית חלומות... ולעתים קרובות היא נותנת חופש לפעולות שאינן יכולות לבוא לידי ביטוי הולם במגבלות חיי הערות. רק כאשר נכשל ניסיון כזה, תתגשם הבעיה או הפעולה - כמחלה.


  "הסתכלו, למשל, על מצב שבו זקוקה האישיות לבטא תלות, אולם מרגישה שביטוי כזה אינו הולם. אם יוכל האדם לייצר חלום שבו ישחק תפקיד תלותי, הרי שהבעיה תוכל להיפתר במסגרת מצב החלום. במקרים רבים זהו בדיוק מה שקורה. אפשר שהאדם לעולם לא יזכור חלום כזה, אולם ההתנסות הייתה תקפה והתלות קיבלה ביטוי.


  "עבודה רבה הושקעה בפירוש חלומות, אבל מעט מדי נעשה כדי ללמוד לשלוט על כיוון הפעילות בתוכם. עידוד מכוון של פעילות בחלימה יכול להוות שיטה טיפולית מצוינת. חלומות שליליים נוטים לחזק את ההיבטים השליליים של האישיות, ולעזור ביצירת מעגל קסמים של סיבוכים מאמללים. ניתן בהחלט להפוך פעילות חלימה לסיפוק של ציפיות בונות, אשר עשויות להביא בתורן להטבת המצב.


  "ניתן היה להימנע ממחלות רבות באמצעות טיפול בחלימה. במצב החלום ניתן לתת חופש פעולה לנטיות תוקפניות, וזאת מבלי לסכן את מצב הערות. לשם כך יש להציע סוגסטיות שיאפשרו למטופל לחוות את הרגשות השליליים ואת ביטוים - למשל תוקפנות - במסגרת החלום. סוגסטיה כזאת, תכלול בין היתר את ההצעה שהמטופל ילמד להבין את התוקפנות שלו, באמצעות התבוננות בעצמו בזמן החלימה. ואם ארשה לעצמי להרהר בקול, הרי שבאופן תיאורטי, ניתן לדמיין ניסוי גדול-ממדים בטיפול בחלימה, בו מלחמות מתרחשות בין עמים ישנים, ולא ערים."


  כאשר קראתי ישיבה זאת לראשונה, חשבתי שזו יכולה להיות דרך נפלאה להיפטר מהדחקות - פשוט להוציא אותן בחלימה! אם אתה מלא חימה על מישהו ואינך מעז להתמודד עימו, אתה יכול לפני השינה לתת לעצמך סוגסטיה, שבחלום תחזיר לו את מה שמגיע לו. אולם גם זה אינו כה פשוט.


  סת אומר בפסקנות: "חובה להבין גם כמה שיקולים נוספים... כאשר הבעיה היא למשל תוקפנות, על הסוגסטיה המקדימה לחלום לכלול את ההנחיה, שהתוקפנות לא תהיה מכוונת כנגד אדם מסוים. חשוב לזכור כי מה שמהווה את הבעיה זהו היסוד הלא מוחשי (במקרה הזה, תוקפנות), ולא האדם המסוים אשר הרגש מכוון אליו.


  "איננו רוצים שאדם יציע לעצמו שיחלום כי הוא מזיק למישהו אחר. ישנן כמה סיבות לכך, ביניהן תהליכים טלפתיים שאינכם מבינים אותם עדיין, ותבניות אשמה שאי אפשר יהיה להימנע מהן. איננו מדברים כאן על החלפת פעילות פיזית בפעילות חלימה. אנו דנים בבעיות מסוימות אשר דורשות טיפול."


  סת חוזר על כך שוב ושוב, שחלום או חוויה מדומיינים הינם ממשיים לא פחות מאירוע שנחווה במצב של ערות. אם אתה חווה תקופה של דיכאון, סביר גם שיהיו לך חלומות דכאוניים במשך אותה תקופה. סת מציע כטיפול בחלום את התרגיל הבא: לפני לכתך לישון, הצע לעצמך שתחלום חלום נעים ושמח, שיחדש לגמרי את מצב רוחך והחיוניות שלך. מצב הדיכאון יישבר או ייחלש במידה רבה, אלא אם כן היה מושרש עמוק.


  השתמשתי בשיטה זו פעמים רבות וקיבלתי תוצאות מצוינות. לעתים זכרתי את החלומות, לעתים לא זכרתי אותם, אבל תמיד התעוררתי רעננה ומחודשת, והתוצאות השתמרו לאורך זמן. החלומות שכן זכרתי במקרים כאלה היו בעלי השראה: הם היו חזקים דיים, לא רק כדי להתגבר על תקופת הדיכאון אלא גם להחזיר לקדמותו מצב רוח טוב.


  בעוד כל זה מעורר עניין מעשי, רוב ואני התעניינו לא פחות בהסבריו של סת לגבי מציאות החלום. מאחר וחוויתי התנסויות רבות מחוץ-לגוף בתוך מצב החלום, התעניינתי במיוחד בממשות של הסביבות שבהן מצאתי את עצמי. סת החל את דיוניו לגבי טבע מציאות החלום כבר בתחילת התקשורת איתנו, ומאז הוא ממשיך לפתח את הנושא. עד אשר למדתי מסת 'לכוון' את החלומות שלי ולפתח את תכונותיי הביקורתיות, הדברים פשוט הדהימו אותי.


  קחו למשל קטע מוקדם זה מישיבה מס' 29, אותו אני מקבלת היום כבסיסי בנושא: "כל חלום מתחיל עם אנרגיה נפשית אותה האדם מתמיר, לא לתוך חומר פיזי, כי אם לתוך מציאות שהיא לא פחות פונקציונלית וממשית. הוא הופך את הרעיון לאובייקט או לאירוע חלומי, באמצעות כושר אבחנה מופלא, כך שאובייקט החלום עצמו זוכה בקיום במספר רב של ממדים...


  "למרות שהחולם מייצר את חלומותיו למטרותיו הוא, ובוחר לשם כך רק בסמלים שהם בעלי משמעות לגביו, הרי שהוא גם משליך אותם החוצה בתהליך של סיפוק ערכים (value fulfillment) והתרחבות נפשית. ההתרחבות מתרחשת בשעה שמתבצע החלום. ההתכווצות מתרחשת בשעה שהחולם סיים את אירועי החלום, אולם אנרגיה לא ניתן למשוך חזרה."


  סת גם ענה על שאלות רבות שעלו בדעתו של רוב, ואפשר שעולות עתה גם בדעתכם. כיצד זה שמאורעות החיים הרגילים נראים לנו יותר ממשיים מאשר איזשהו קיום חלומי? ואם יקום כזה תקף, מדוע אינו פולש לתחומים של חיינו היום-יומיים במידה גדולה יותר. אפשר לומר שכולנו מסכימים פחות או יותר לגבי אירועים המתרחשים במציאות הפיזית, אבל החלומות שלנו מאוד אישיים. כיצד תיתכן איזושהי המשכיות ליקום החלומי? ובתוך יקום כזה, כיצד ייתכן שמישהו יסכים עם מישהו אחר לגבי מה שקורה?


  "קודם כל," אומר סת, "היקום הפיזי עצמו הינו אוסף של סמלים אישיים, שונים ומגוונים, שאף אחד מהם אינו בעל משמעות אחידה לכל שני יחידים. גם בקיום הפיזי לא ניתן להסתמך באופן חד משמעי על תכונות המקובלות כבסיסיות, כמו צבע ומיקום בחלל. אתם פשוט מתמקדים על השווה. אפשר לקרוא לטלפתיה 'הדבק האוחז את היקום הפיזי במצב דמי יציב', והוא המאפשר לכם להסכים על קיומם ותכונותיהם של אובייקטים...


  "גם במישור החלום מדובר באותו סוג של יקום, מלבד העובדה שהוא בנוי בתוך שדה אותו אינכם יכולים לתפוס באופן פיזי. לעומת זאת, הוא בעל רציפות גדולה יותר מאשר העולם שאותו אתם מכירים, ויש בתוכו קווי דמיון מפליאים ומדהימים...


  "למשל... אלה הקיימים היום ברמה הפיזית, חיו לפני כן, כתוצאה ממחזורים מסוימים, בערך באותן תקופות היסטוריות. ישנה ביניהם היכרות פנימית, כוח לכידות, שהיה שייך לתקופה פחות או יותר ספציפית ולתקופות שקדמו לה. בתקופות אלה הם התקיימו בסוג זהה של מציאות, ולכן התנסויות החלום שלהן אינן כה שונות כפי שאתם עשויים להניח. סמלים מסוימים נבנים למציאויות במערכת החלום, באותו האופן שבו רעיונות נבנים לחומר במערכת הפיזית.


  "אותה צורה של הסכמה נפשית הקושרת את מערכת החלום, קושרת גם את המערכת הפיזית. אם היה האדם יכול באמת להתמקד באותם יסודות לא מזוהים ביקום הפיזי, שעליהם לא ניתן להגיע להסכמה, אם היה יכול להתמקד בשוני ולא רק בדמיון, כי אז היה מתפלא מנין הרעיון שיש אפילו אובייקט פיזי אחד שעליו אנשים יכולים להסכים.


  "אותו אדם היה שואל את עצמו, איזה טירוף קולקטיבי הרשה לאדם לבחור, מתוך מה שלמעשה הינו אין סוף של תוהו-ובוהו (כאוס), חופן של נקודות דמיון, ולקרוא להן יקום. כך גם אתם, בהתבוננכם במה שנראה התוהו-ובוהו של מציאות החלום, מתפלאים כיצד אני יכול לומר שהוא מכיל לכידות, ממשות וקביעות יחסית."


  לדעתי, סיבה אחת לכך שחלומות נראים לפעמים כה כאוטיים וחסרי משמעות, היא פשוט משום שאנו זוכרים מתוכם רק קטעים מעורפלים, ושוכחים למעשה את הגורמים המאחדים שלהם. סיבה אחרת היא שלחלומות יש 'היגיון' אינטואיטיבי ואסוציאטיבי אשר חייב לעבור פירוש, ושבו לזמן, כפי שאנו מכירים אותו, משמעות מועטה בלבד. לפי סת, כמה מהחלומות הם די פשוטים, והם מטפלים בבעיות או באירועים נוכחיים לא פתורים. עם זאת, גם בחלומות מסוג זה עשוי אירוע החלום לייצג יסודות מתקופות חיים קודמות.


  כל אובייקט חלום הוא למעשה בעל שניים או שלושה רבדים, ומהווה סמל לנתונים אחרים, עמוקים יותר. חלום שמעורב בו מידע על גלגולי חיים קודמים, למשל, עשוי גם לעזור לנו להתעמת עם בעיה שאנו עומדים בפניה היום, בכך שהוא יזכיר לנו כישורים אחרים, לא ממומשים, אשר טבועים באישיותנו


  "האתרים בהם אתם מבקרים בחלומותיכם, ממשיים עבורכם באותה מידה כמו האתרים הפיזיים. בואו לא נדבר יותר על עצמיות מודעת או לא מודעת. ישנה עצמיות אחת, והיא ממקדת את תשומת ליבה בממדים שונים. במצב הערות היא מתמקדת במציאות הפיזית; במצב החלום היא ממוקדת במימד שונה.


  "אם בערות אתם זוכרים רק מעט ממקומות החלום, הרי שבמצב החלימה יש לכם זיכרון מוגבל לגבי המקומות ה'פיזיים'. מרחק עצום מפריד בין הגוף הפיזי, שעה שהוא שוכב במיטה, לבין מקום החלום, בו שוכנת כרגע העצמיות החולמת. אולם אין למרחק זה שום קשר למרחב, שהרי מקום החלום יכול להתקיים בו-זמנית עם החדר שבו הגוף ישן.


  "מקומות החלום אינם מונחים או מוטלים על גבי המקומות הפיזיים, נאמר המיטה, השידה והכיסא שבחדרכם. הם מורכבים בדיוק מאותם אטומים ומולקולות, שבמצב הערות אתם תופסים כמיטה, שידה וכיסא. זכרו, אובייקטים הם התוצאה של התפיסה שלכם. אתם יוצרים תבניות מאנרגיה, בהן אתם מכירים אחר כך כחפצים ומשתמשים בהם. אולם החפצים הינם חסרי ערך, אלא אם כן אתם מתמקדים במימד בעבורו הם נוצרו.


  "בכמה ממצבי החלום, אתם יוצרים בדיוק מאותם האטומים והמולקולות את הסביבה שבתוכה תתפקדו. בחלום אינכם יכולים למצוא את המיטה, השידה או הכיסא; במצב הערות אינכם יכולים למצוא את מקום החלום שהיה שם רק לפני כמה דקות."


  זה עדיין לא אומר שלפעמים איננו עוזבים את גופנו ועוברים בגוף החלום, או בגוף האסטרלי שלנו, למקומות פיזיים אחרים. לפי סת אנו עושים זאת לעתים קרובות, בין אם אנו זוכרים זאת או לא. למשל, כמה מתלמידיי חווים התנסויות מחוץ-לגוף לעתים קרובות, הן מתוך מצב הערות והן מתוך מצב החלום, ובכמה מקרים כאלה נראה היה שנפגשנו בחדר האורחים שלי.


  סת אמר לנו שזה יכול היה להתאפשר זמן רב לפני שלי עצמי היו התנסויות כאלה, וזמן רב לפני שקראתי או ידעתי עליהן. תפיסותיו לגבי קשרי הגומלין בין מציאות הערות למציאות החלום אכן מרתקות.


  "הזכרתי את ה'צליבה' ואמרתי פעם שהיא הייתה ממשות ומציאות, למרות שלא התרחשה במימד הזמן (הפיזי) שלכם. היא התרחשה באותו סוג של זמן שבו מתרחשים חלומות, והמציאות שלה הורגשה על ידי דורות רבים. דווקא משום שלא הייתה מציאות פיזית, היה בכוחה להשפיע על עולם החומר הפיזי, בדרך ששום אירוע פיזי טהור לא היה יכול להשפיע עליו.


  "ה'צליבה' הייתה אחת המציאויות אשר העשירה הן את יקום החלום והן את יקום החומר, ומקורה היה ביקום החלום. הייתה זאת תרומה בעלת חשיבות עליונה של אותה המערכת למערכת שלכם, וניתן להשוות אותה במונחים פיזיים לעלייתה של פלנטה חדשה בתוך היקום הפיזי."


  סת אינו אומר כאן שה'צליבה' הייתה 'רק חלום'. הוא אומר שלמרות שהיא לא התרחשה באופן היסטורי, היא כן אירעה במסגרת מציאות אחרת, והופיעה לתוך ההיסטוריה כרעיון, יותר מאשר כאירוע פיזי - רעיון אשר שינה את פני התרבות האנושית. (על פי סת, רעיון הינו אירוע, בין אם הוא מוגשם בפיזי ובין אם לא.)


  וסת ממשיך: "ה'עלייה לשמים' (של המושיע) לא התרחשה בזמן כפי שאתם מכירים אותו. גם היא תרומה של יקום החלום למערכת הפיזית שלכם, ומייצגת את הידיעה שהאדם חופשי מהחומר הפיזי...


  "מושגים והמצאות מעשיות רבים פשוט מחכים במצב של השעיה במערכת החלום, עד שאדם כלשהו יקבל אותם כאפשרויות במסגרת המציאות הפיזית... הדמיון מעורר את הקשר של האדם עם מערכת החלום. הדמיון, לעתים קרובות, מחזק את תקפותו של מידע חלומי, ומחיל אותו לגבי נסיבות או בעיות מיוחדות במסגרת חיי היום-יום.


  "מכאן, שיקום החלום טומן בחובו מושגים, אשר יום אחד ישנו באופן מוחלט את פני ההיסטוריה של העולם הפיזי, אבל ההתכחשות למושגים כאלה כאל אפשרויות משהה את התעוררותם."


  "ישנה צורה בתוך מציאות החלום," אמר, "אולם צורה היא קודם כל הפוטנציאל הקיים בתוך האנרגיה הנפשית. הצורה הפוטנציאלית קיימת הרבה לפני ההתגשמות הפיזית שלה. הבית שאתם עומדים לחיות בו בתוך חמש שנים, אפשר שלא קיים עדיין במונחים שלכם. אפשר שעדיין לא נבנה, ולכן באופן פיזי גם לא תתפסו אותו. בכל זאת, לבית הזה יש כבר צורה, והוא כבר קיים בתוך ה'הווה הנרחב'.


  "ובכן, ניתן לתפוס צורות כאלה ברמות מסוימות של מציאות החלום. במציאות החלום אתם עשויים לבוא במגע עם סוגים רבים אחרים של תופעות, שבדרך כלל אינכם חייבים להתעסק עימן. במצבים שמתעוררים בניסויי השלכה מהסוג שאת מתכננת, הופך מידע זה שימושי ביותר. הייתי רוצה, אם כן, לתת לכם מושג למה לצפות.


  "כאשר אתם מתפעלים עצמכם בתוך המציאות הפיזית, עומדת לרשותכם מערכת די פשוטה של חוקים. בתוך מציאות החלום אתם נהנים מדרגה גדולה יותר של חופש. האגו אינו נוכח. התודעה של מצב הערות, חברים יקרים, אינה האגו. האגו הינו רק אותו החלק של התודעה הערה שמטפל בתפעול הפיזי.


"אפשר להביא את התודעה הערה אל תוך מצב החלום; אי אפשר להביא לשם את האגו, כי הוא יסלף ויגרום לכישלון מיידי. בניסויים שלך תיתקלי במצבים שונים, ועד שתלמדי לשלוט בהם, יהיה לך קשה להבחין ביניהם. אחדים תוכלי לתפעל, אחרים לא תוכלי. כמה ממקומות החלום יהיו תוצאות של היצירה שלך, אחרים יהיו זרים לך. הם יהיו שייכים לממדים אחרים של מציאות, ובכל זאת את עשויה להיקלע לתוכם.


  "בהחלט אפשר שהחולם יבקר במערכות פלנטריות אחרות, מהעבר, מההווה, או מהעתיד, במונחים שלכם. ביקורים אלה הם בדרך כלל מקוטעים וספונטניים. עדיף שכך גם יישארו. אם ביקורים כאלה מתרחשים, נצלי אותם לטובתך, אך אל תנסי ליזום משימות כאלה, עדיין, כי כרוכים בהן קשיים רבים."


  לפי סת, אנו אכן חולמים חלומות משותפים, או חלומות המון (mass-dreams). אלה למעשה משמשים ככוח מייצב בחיינו היום-יומיים. האם חלומותינו פרטיים? מסתבר שהם לא כל כך פרטיים כפי שהיינו מניחים. בישיבה ה-254 סת אומר על כך: "האנושות הקולקטיבית מטפלת, באמצעות חלק מחלומות ההמון, בבעיות של המבנה הפוליטי והחברתי שלה. הפתרונות שהקולקטיב האנושי מגיע אליהם במציאות החלום אינם עולים תמיד בקנה אחד עם אלה שהוא מקבל בעולם הפיזי.


  "מצד שני, פתרונות החלום נתפסים כאידיאלים. בלי קיומם של חלומות ההמון, למשל, לא היה קיים ארגון האומות המאוחדות... אולם בשלב זה של ההתפתחות שלכם, חובה עליכם לסנן מידע שמגיע אליכם. אם הייתם מודעים לזרם המתמיד של תקשורות טלפתיות אשר ניטח עליכם, היה לכם קשה מאוד לשמור על תחושה של זהות. גם חלומות ההמון מונחים, אם כן, בדרך כלל מתחת לסף ההכרה... ככל שהזהות מתחזקת תוך כדי התנסות, היא מרחיבה עצמה באופן אוטומטי כדי לכלול מציאויות מרוחקות יותר שבתוכן היא יכולה לתפעל.


  "כאשר אתם חולמים על אחרים, הם יודעים זאת. כאשר הם חולמים עליכם, אתם יודעים זאת. אולם ההכרה המודעת שלכם איננה יכולה עדיין בשלב הנוכחי להשתמש במצבים אלה."


  דרך החלומות אנו משנים את המציאות הפיזית שלנו, בעוד ההתנסות הפיזית היום-יומית שלנו משנה את התנסות החלום. ישנה אינטראקציה מתמדת. ההבדל האחד הוא, שכאשר אנו חולמים, התודעה שלנו מכוונת לסוג שונה של מציאות, תוססת וממשית לא פחות מאשר החיים הערים. אנו עשויים לשכוח את חלומותינו, אבל הם תמיד חלק מעצמנו, גם כאשר איננו מודעים למלוא מציאותם.


  לפי סת ישנם סדרי מציאות אחרים, רבים, שבתוכם אנו פועלים, ואשר אינם נודעים לאגו הער. מלבד המערכות האוניברסליות הבנויות מחומר ומאנטי-חומר, קיים מגוון אינסופי של מציאויות ביניים. נראה שקיימות גם 'מציאויות חלופיות' שבהן אנו משלימים מסלולים בהם יכולנו ללכת, אבל החלטנו לא לבחור בהם בחיים הפיזיים.


  סת אומר: "התנסות החלום מורגשת באופן ישיר על ידי העצמיות הפנימית. כפי שאמרתי, יש לחלומות ממשות חשמלית. בכך )בממשות החשמלית( לא רק שהם קיימים ללא תלות בחולם, אלא יש להם מה שאתם עשויים לכנות 'צורה מוחשית', למרות שזו לא צורה של חומר, כפי שאתם מורגלים אליו."


  סת אמר לנו פעמים רבות, כי כל ההתנסות מוצפנת באופן חשמלי בתוך התאים שלנו, אם כי איננה תלויה בהם. וזה מתייחס גם להתנסות החלום. הוא ממשיך ואומר: "מחשבותיו וחלומותיו של אדם מגיעים הרבה יותר רחוק ממה שהוא משער. הם קיימים בממדים רבים יותר; הם משפיעים על עולמות שעל קיומם איננו יודע. הם ממשיים, למעשה, לא פחות מאשר כל בניין שהוא מקים. הם מופיעים במסווים רבים בתוך מערכות קיום רבות, ומרגע שנוצרו, אינם יכולים להתבטל...


  "צופן המציאות החשמלית של חלום, מפוענח כך, שתוצאותיו מורגשות לא רק על ידי המוח, כי אם בנקודות המרוחקות ביותר של הגוף. חוויות חלום שנשכחו במודע מזה זמן רב, מוכלות לנצח, כמידע מוצפן חשמלית, בתוך כל תא של האורגניזם הפיזי... חוויות אלה קיימות בתוך התאים ( יחד עם כל ההתנסויות של היחיד...) התאים נבנים מסביבן. אותות אלה המוצפנים חשמלית, יוצרים העתקים של חוויות שלמות, וכך הופכת התבנית לעצמאית מהמציאות הפיזית."


  במילים אחרות, חלומותינו זוכים בנצחיות מסוימת משלהם, יחד עם האישיות שלנו. סת אומר זאת בבירור: "כל יחיד יוצר, מלידתו, העתק שלו מתוך אותות חשמליים מצטברים, רצופים ואינדיבידואליים, הכוללים את חלומותיו, מחשבותיו, תשוקותיו והתנסויותיו. בנקודת המוות הפיזי, עומדת אם כן אישיותו בנפרד מצורתה הפיזית."