תרגילים

סת מציע תרגילים שונים למטרות שונות (הרחבת התודעה, פיתוח חושים פנימיים וכד')


להלן מס' תרגילים:

1.    כפי שציינתי פעמים רבות, תפישה תאית עוסקת בהסתברויות וחובקת את העתיד ואת העבר, כך שברמת הפעילות התאית הזמן, כפי שאתם מבינים אותו, איננו קיים. הנפש - כביכול, בקצה השני של הסולם - גם היא חופשייה מהזמן. אבל אתם אינכם מודעים לנתונים כאלה. יחד עם זאת לעתים תכופות זרם התודעה שלכם מוביל אתכם לחשוב על האירועים מחוץ לסדר הרגיל שלהם. למשל, אתם עשויים לקבל מכתב מדודתכם רוז ובתוך רגעים ספורים המכתב עשוי לעורר בכם מחשבות על אירועים בילדותכם, כך שדימויים מנטליים רבים יחלפו בהכרתכם. אתם עשויים לתהות האם דודתכם תערוך את נסיעתה הצפויה לאירופה בשנה הבאה, ומחשבה זו עשויה להעלות בכם דימויים הלקוחים מעתיד דמיוני. כל המחשבות והדימויים הללו יושפעו מרגשות הקשורים למכתב ולאירועים שבהם אתם ודודתכם הייתם מעורבים.

בפעם הבאה שבה תמצאו את עצמכם בתוך התנסות דומה, כאשר האסוציאציות שלכם זורמות בחופשיות, היו מודעים יותר למה שאתם עושים. נסו לחוש את התנועה המעורבת בדבר. תראו שהאירועים לא בהכרח בנויים בהתאם לזמן "הרגיל", אלא בהתאם לתוכן רגשי.

לדוגמה, מחשבות על יום הולדתם הבא עשויות להוביל אתכם לחשוב מיד על ימי הולדת קודמים, או אפשר שתעלה בהכרתכם סדרה של תמונות יום הולדת כאשר הייתם בני שתים-עשרה, שלוש או שבע, בסדר ייחודי משלכם. סדר זה ייקבע על פי אסוציאציות רגשיות - מהסוג שלפיהן נוהג העצמי החולם.

מה לבשתם לעבודה לפני שלושה ימים? מה אכלתם לארוחת הבוקר לפני שבוע? מי ישב לצִדכם בגן הילדים? מה הדבר האחרון שהבהיל אתכם? האם אתם פוחדים משינה? האם הוריכם היכו אתכם? מה עשיתם אתמול מיד לאחר ארוחת הצהריים? ואיזה צבע היה לנעליים שנעלתם לפני שלושה ימים? אתם זוכרים רק אירועים או פרטים משמעותיים. רגשותיכם מעוררים ומפעילים את זיכרונותיכם, ואלה מארגנים את האסוציאציות שלכם. הרגשות נוצרים על-ידי אמונותיכם. הרגשות והאמונות נקשרים יחדיו באופן כזה שאמונות ורגשות מסוימים נראים כמעט זהים אלה לאלה.

בפעם הבאה שתופיע לפניכם הזדמנות ותזהו בתוככם נוכחות של רגש חזק יחסית, תנו לאסוציאציות שלכם לזרום. אז יצוצו בהכרתכם אירועים ותמונות בהקשר שמחוץ-לזמן. חלק מהאירועים שתזכרו יהיו הגיוניים בעיניכם ותראו בבירור את הקשר שבין הרגש והאירוע; אבל אירועים אחרים לא יהיו כה ברורים. חוו את האירועים באופן הברור ביותר שאתם יכולים. כשתסיימו, שנו את הרצף בכוונה. זכרו אירוע, ואז המשיכו עם זיכרון של אירוע שבפועל התרחש מוקדם יותר. דמיינו שהאירוע המאוחר אירע לפני האירוע המוקדם.

2.    דמיינו ציור גדול מאוד שבו מתוארים בבירור האירועים החשובים ביותר בחייכם. ראשית, ראו אותם כסדרת סצנות שערוכה במלבנים קטנים, שיש להתבונן בהם כמו שהייתם מתבוננים בעמוד של חוברת קומיקס. אלה חייבים להיות אירועים שיש להם חשיבות בעיניכם. אם, למשל, לטקס סיום לימודיכם לא הייתה כל משמעות עבורכם, אל תציירו אירוע זה. התמונות צריכות להתחיל בפינה השמאלית העליונה, ולהסתיים בסופו של דבר בפינה הימנית התחתונה. ואז שנו את הרצף לגמרי, כך שהאירועים המוקדמים ביותר יופיעו בפינה הימנית התחתונה.

משסיימתם שאלו את עצמכם איזו סצנה מבין כל הסצנות מעוררת את התגובה הרגשית החזקה ביותר. אמרו לעצמכם שהיא תיעשה גדולה יותר ויותר, ואז התבוננו בה מנטלית וראו אותה משתנה בגודלה. מעורבוֹת כאן דינמיקות מסוימות הגורמות לכך שסצנה זו תמשוך גם אלמנטים מסצנות אחרות. הניחו לסצנות אחרות אלה להתפרק, ואז התמונה המרכזית תמשוך אלמנטים מיתר הסצנות, עד שתיווצר תמונה שונה לחלוטין - כזו המורכבת מרבות מהסצנות הקטנות יותר, אך מאוחדת בצורה חדשה לגמרי. עליכם לבצע את התרגיל הזה, כי קריאה בלבד לא תעניק לכם את ההתנסות שנובעת מביצוע התרגיל בפועל. עשו את התרגיל פעמים רבות.

3.    הרכיבו חלום באופן מודע. אמרו לעצמכם שאתם עומדים לעשות כן, והתחילו עם המחשבה הראשונה או התמונה הראשונה שעולה בדעתכם. כשתסיימו את החלום בהקיץ, השתמשו באסוציאציה חופשית כדי לפרש אותו לעצמכם.

4.         לילה אחד לפני שאתם נרדמים, אמרו לעצמכם שתוך כדי שינה תעמידו פנים שאתם ערים.הציעו לעצמכם שבמקום להירדם, תיכנסו לסוג אחר של ערות. נסו לדמיין שאתם ערים בעודכם ישנים. בהזדמנויות אחרות. כשאתם הולכים לישון שכבו והירגעו, אך כשאתם נרדמים, דמיינו שאתם מתעוררים בבוקר הבא. לא אומר לכם למה לצפות, כי לא התוצאות חשובות, אלא עצם עשיית התרגילים.

5.         כדי להבין את עצמך, את מה שהינך, אתה יכול ללמוד לחוות את עצמך ישירות, שלא באמצעות האמונות שלך לגבי עצמך. מה שהייתי רוצה שכל קורא יעשה הוא זה: שב בשקט, עצום את עיניך. נסה לחוש בתוך עצמך את ניגוני הרגשות העמוקים שהזכרתי קודם זה לא קשה.

הידיעה שלך על קיומם של אלה תעזור לך לזהות בתוכך את מקצביהם העמוקים. כל אדם יחוש בהתנגנות הזאת בדרכו שלו, או שלה, כך שהשאלה איך היא אמורה להיות מורגשת לא צריכה להעסיק אותך. פשוט הגד לעצמך שהצלילים ההם קיימים; שהם מורכבים מן האנרגיות העצומות של הווייתך שהתממשה בבשר.

ועכשיו, תן לעצמך לחוות. אם שגורים בפיך מושגים כמו מדיטציה, נסה לשכוח אותם במשך התהליך הזה. שחרר את עצמך משמות ומתפיסות, וחווה את ההוויה שלך ואת תנועתו של כוח החיים שבך. אל תשאל, "זה בסדר? האם אני עושה זאת נכון? האם אני מרגיש מה שאני אמור להרגיש?". זה התרגיל הראשון המוצע לך בספר. אל תבחן את הדברים לפי קני המידה של אנשים אחרים. אין קנה מידה

אחר זולת הרגשות שלך.

אל תגביל את עצמך בזמן. זו נועדה להיות חוויה נעימה. קבל את כל מה שיקרה כייחודי לך. התרגיל הזה יגרום לך לבוא במגע עם עצמך. הוא יחזיר אותך לעצמך. אם אתה עצבני או נרגז, עשה אתנחתא למשך כמה רגעים והאזן לצליל הרגש הזה בתוכך. תמצא את עצמך במרכז ההוויה שלך, מוגן.

אחרי שתתרגל זאת פעמים אחדות, תרגיש את המקצבים העמוקים הללו נעים מתוכך לכל הכיוונים, כפי שהם אכן עושים. אלקטרומגנטית, הם מוקרנים החוצה באמצעות הישות הפיסית שלך, ובדרכים שאני מקווה להסביר מאוחר יותר, הם יוצרים את הסביבה שאתה מכיר, ממש כשם שהם יוצרים את הדמות הפיסית שלך.

6.         תכופות, בהיסח הדעת, אתה משתמש בדמיון כדי להאריך את משכן של נסיבות "שליליות", בחושבך על כל הטעויות שאתה עלול לעשות. אבל אתה יכול להפעיל את הדמיון באופן בונה, ולשנות את העבר, ההווה והעתיד. כדי לעשות זאת בהווה, דמיין לעצמך נסיבות שבהן אתה מאושר. בתחילה עשויים הדמיונות שלך להיראות שטותיים. אם אתה מבוגר, עני ובודד, זה אולי ייראה מגוחך אם תחשוב על עצמך כעל בן עשרים, עשיר ומוקף חברים ומעריצים.

אם אחרי תרגיל מענג כזה אתה תתבונן סביבך ותשווה את מה שדמיינת לעצמך למה שיש לך, אתה בהחלט עשוי להרגיש גרוע יותר מאשר קודם. עליך להבין שהעולם הדמיוני הזה אכן קיים - אבל לא בעולם העובדות שאתה מכיר. במידה מסוימת, בכל אופן, בהתאם למידת החופש שלך בו, תרגיל מסוג זה אוטומטית ירענן את גופך, מוחך ורוחך, ויתחיל למשוך אליך כל דבר דומה שהינו בגדר האפשרי לגביך בתוך עולם העובדות שאתה מכיר

.

בתרגיל שניתן זה עתה, אתם משתמשים באמונה בשינוי ממשי בכל תחום שהוא, ואז נותנים חירות לדמיונכם לפעול לאורך קווי ההנחיה האלה. תרגיל כזה עושה מאליו אפילו יותר מזה - הוא פותח את חלון התפיסה ומניח לידע ולניסיון של חלקים אחרים של העצמי לחדור פנימה. כאשר האור והאנרגיה האלה יזרמו דרכו, הם ייצבעו בגוני המציאות הפסיכולוגית שלכם, כמו קרני שמש מבעד לזכוכית צבעונית. המשמעות של זה היא פשוט שמידע מן הממד האחר יופיע לעתים בלבוש רגיל, בדמות תחושה אינטואיטיבית, רעיון פתאומי, או פתרון איזשהו שכבר עלה על דעתכם אך טרם יישמתם אותו בפועל.

כשלעצמו, תרגיל כזה משנה באופן יצירתי את ההסתברויות, שכן אינכם רואים עוד את הבעיה כמציאות מוחשית שאינה יכולה להשתנות. זו תנופה פסיכולוגית ורוחנית, המביאה לשינוי המסרים שאתם רגילים לשלוח לגופכם ולמבנה התאי

שלו. אתם מתמרנים אז באופן יצירתי בין כמה רבדים של התנסות.

7.         סת חוזר על כך שוב ושוב, שחלום או חוויה מדומיינים הינם ממשיים לא פחות מאירוע שנחווה במצב של ערות. אם אתה חווה תקופה של דיכאון, סביר גם שיהיו לך חלומות דכאוניים במשך אותה תקופה. סת מציע כטיפול בחלום את התרגיל הבא: לפני לכתך לישון, הצע לעצמך שתחלום חלום נעים ושמח, שיחדש לגמרי את מצב רוחך והחיוניות שלך. מצב הדיכאון יישבר או ייחלש במידה רבה, אלא אם כן היה מושרש עמוק.

8.         מתוך ההתנסות שלי (ג'יין) אני יכולה לומר שזמן פסיכולוגי מוביל לפיתוח של החושים הפנימיים האחרים. באמצעותו ניתן להפוך את מיקוד תשומת הלב פנימה. שב או שכב בשקט, לבד, ועצום את עיניך. דמה שישנו עולם בתוכך שהוא בהיר ואמיתי כמו העולם הפיזי. חסום את החושים הפיזיים. אם תרצה,  דמיין שיש לכל חוש כפתור נפרד, ואתה מכבה אותם בזה אחר זה. ואז דמיין שלחושים הפנימיים יש סדרת כפתורים אחרת. הדלק אותם, אחד אחד. זוהי שיטה אחת להתחלה.

שיטה נוספת: שכב בשקט והתמקד על מסך חשוך עד שדימויים או אורות מופיעים עליו. אל תתמקד בדאגות או קטנות היום-יום שעלולות להתעורר ברגע שאתה חוסם הפרעות פיזיות. אם מחשבות כאלה מגיעות לחזית תשומת הלב שלך, סימן הוא שאינך מוכן עדיין להמשיך. עליך קודם כל להיפטר מהן.

מאחר ואיננו יכולים להתמקד במלוא תשומת הלב בשני דברים בו זמנית, אתה יכול למקד את תשומת הלב במסך, או שוב, בדימוי מדומה זה יסלק את הדאגות המטרידות. או שאתה יכול לדמות שלדאגות עצמן יש דמות ו'לראות' אותן נעלמות.

בנקודה מסוימת תרגיש ער ומודע ותרגיש את עצמך קל מאוד. בתוך הכרתך אתה עשוי לראות אורות בהירים. אתה עשוי לשמוע קולות. חלקם עשויים להיות מסרים טלפתיים או תמונות של ראייה רוחית. חלקם עשויים להיות פשוט תמונות תת הכרתיות. עם התרגול תלמד להבחין ביניהם.

ככל שתתקדם, ובהדרגה, תרגיש במשך התרגיל כאילו אתה נפרד מהזמן כפי שאנו מכירים אותו. אתה עשוי לעבור התנסויות סובייקטיביות מסוגים שונים, החל מאירועים על-חושיים ועד לתחושות פשוטות של השראה והכוונה. לפעמים בעת התרגול בזמן פסיכולוגי אני חווה מסעות מחוץ-לגוף. השימוש בחוש זה מביא להתרעננות, לרגיעה ולשלווה. ניתן להשתמש בו בדרכים שונות לצורך מטרות שונות. רוב תלמידיי מנצלים חוש זה בצורה די טובה, ומשתמשים בו כהקדמה להתנסויות אחרות.

9.         בעוד אתה יושב וקורא ספר זה, שערי הפנימיות פתוחים. כל שעליך לעשות הוא לחוות את הרגע כפי שאתה מכיר אותו בשלמותו עד כמה שאפשר כפי שהוא קיים פיסית בתוך החדר או מחוצה לו, ברחובות העיר שבה אתה חי. דמיין את החוויה הממלאת רגע אחד של זמן מסביב לכדור הארץ, ואז נסה להוקיר את החוויה הסובייקטיבית שלך, הקיימת ברגע ועם זאת חומקת ממנו, והכפל זאת בכל יחיד חי.

תרגיל זה עצמו יפתח את התפיסה שלך, יגביר את מודעותך ואוטומטית ירחיב את ההערכה שלך לטבע של עצמך.

ה'אתה' שמסוגל להתפשטות כזאת הוא בלי ספק אישיות הרבה יותר יצירתית ורב-ממדית ממה ששיערת קודם. רבים מהתרגילים הקטנים שהוצעו קודם לכן בספר זה יעזרו לך להכיר את המציאות שלך, יעניקו לך התנסות ישירה עם טבע הנשמה או הישות שלך, ויביאו אותך במגע עם אותם חלקים של הווייתך שמהם נובעת החיוניות שלך. אפשר שיהיו לך מפגשים עם עצמיים גלגוליים של העבר או עם עצמיים חלופיים, ואפשר שלא. אפשר שתתפוס את עצמך במהלך שינוי רמות התודעה ואפשר שלא.

10.     ועכשיו: דמיינו שאתם נמצאים על במה מוארת, ולשם כך, דמיינו שזהו החדר שאתם יושבים בו. עכשיו, עצמו את עיניכם ודמיינו שהאורות כבו, התפאורה נעלמה ואתם לבד.

הכל חשוך. היו בשקט. דמיינו, באופן הבהיר ביותר שאפשר, את קיומם של חושים פנימיים. בשלב זה ראו אותם עדיין כמקבילים לחושיכם הפיסיים. פנו את הכרתכם מכל מחשבה ודאגה. היו פתוחים לקבל. הקשיבו בעדינות רבה, לא לקולות הפיסיים, כי אם לקולות שבאים דרך החושים הפנימיים.

אפשר שיתחילו לעלות דימויים. קבלו אותם כמראות, התקפים כמו אלה שאתם רואים באופן פיסי. העמידו פנים שיש עולם פנימי והוא יתגלה לכם ככל שתלמדו לתפוס אותו בחושים פנימיים אלה.

העמידו פנים שעד כה, במשך כל ימי חייכם, הייתם עיוורים לעולם זה, ועכשיו אתם מתחילים לראות אותו לאט לאט. אל תשפטו את כל העולם הפנימי על סמך התמונות הקטועות שאתם עשויים לקבל או על סמך הקולות שאתם עשויים לשמוע בשלב ראשוני זה, כי השימוש שלכם בחושים הפנימיים עדיין אינו מיומן.

עשו תרגיל פשוט זה למשך כמה דקות לפני השינה או כאשר אתם במצב נינוח. זה יכול להיעשות גם תוך כדי מטלה שגרתית שאינה דורשת את כל ריכוזכם.

כך תלמדו להתמקד במימד עירנות שונה, כאילו הייתם מצלמים תמונות חטופות בסביבה זרה. זכרו שבשלב זה אתם תופסים רק חלקים. קבלו את אלה, אבל אל תנסו להגיע למסקנות כלליות או לפירושים. עשר דקות ליום מספיקות להתחלה.

11.     נניח שקרה אירוע אשר הטריד אתכם מאוד. דמיינו בהכרתכם שהאירוע לא קרה, ובמקומו דמיינו שהתרחש אירוע המיטיב עמכם. יש לעשות את התרגיל הזה באופן מוחשי ביותר, מתוך תוקף רגשי, ולחזור עליו פעמים רבות. זאת לא הונאה עצמית. כל מקרה שתבחרו יהיה אוטומטית אירוע חלופי, שאמנם התרחש למעשה, אף שזה לא היה המקרה שאתם בחרתם לתפוס בעבר המסתבר שלכם.

אם התהליך נעשה בצורה נכונה, הרעיון החדש שלכם ישפיע טלפתית על כל האנשים שהיו מעורבים באירוע המקורי, אבל הם יכולים לבחור לדחות את הגירסה שלכם או לקבל אותה.

ספר זה לא עוסק בטכניקות, כך שלא אכנס עמוק יותר לשיטה זו, ופה אני רק מציין אותה. אבל זכרו, שבאופן לגיטימי ביותר אירועים רבים שאינכם תופסים או חווים באופן פיסי תקפים לא פחות מאלה שאתם כן תופסים או חווים באופן פיסי, והם גם לא פחות ממשיים בתוך הסביבה הפסיכולוגית הבלתי-נראית שלכם.

יש אפוא, במונחיכם, גם אין ספור אירועים עתידיים חלופיים שהיום אתם מכינים להם את הקרקע. המחשבות והרגשות שמתעוררים בכם ואלה שאתם מאמצים מתוך הרגל מציבים תבנית; על פי תבנית זאת תבחרו מתוך עתידים חלופיים את האירועים שייהפכו להתנסותכם הפיסית.

משום שקיימים חלחולים וקשרי גומלין, יש באפשרותכם להתחבר ל'אירוע עתידי', נאמר בעל אופי מצער, אירוע שאתם הולכים לקראתו במסלולכם הנוכחי. חלום שתחלמו על כך, למשל, עשוי להפחיד אתכם, כך שתימנעו מהאירוע ולא תחוו אותו. החלום הוא אפוא מסר מעצמי חלופי כלשהו אשר כן התנסה באירוע.

12.   ובינתיים, הנה תרגיל אחד פשוט אבל יעיל. עצום את עיניך ונסה לחוש בתוך עצמך את מקור הכוח שממנו נובעים הנשימה וכוחות החיים שלך. אפשר שכמה מכם יצליחו לחוש זאת בניסיון הראשון. לאחרים זה יכול לקחת יותר. כשאתה מרגיש את המקור הזה בתוך עצמך, נסה לחוש כיצד כוח זה זורם החוצה דרך כל ישותך הפיסית, דרך קצות אצבעות ידיך ורגליך, דרך נקבוביות העור שלך, בכל הכיוונים, כאשר אתה נמצא במרכז הזרימה. דמיין שכוח הקרניים אינו נחלש ואינו מתעמעם, אלא פורץ דרך העלווה והעננים ממעל ודרך מרכז האדמה מתחת, מתפשט לנקודות המרוחקות ביותר של היקום.

אין הכוונה לתרגיל סמלי, כי אף שהוא יכול להתחיל מתוך הדמיה, הוא מבוסס על עובדה, ונביעות מהתודעה שלכם והיצירתיות של הנשמה אכן מתפשטות החוצה באופן כזה. התרגיל ייתן לכם טעם כלשהו של האופי האמיתי, היצירתיות והחיוניות של הנשמה, שממנה אתם יכולים לשאוב את האנרגיה שלכם ובה אתם מהווים חלק אינדיבידואלי וייחודי.